בג"צ קיבל את עתירת הדארפורים וקבע כי אם המדינה לא תקבע מתווה הולם עבור 2445 דארפורים עד ליום 30.12.21 – היא תעניק להם תושבות זמנית ותעודות זהות זמניות עד הכרעה בבקשות המקלט!
ביהמ"ש העליון קיבל היום (25.4.21) את עתירתם של משרד תומר ורשה עורכי דין, המתמחה בהגירה ומעמד בישראל, וכן של 11 מבקשי מקלט דארפורים (בג"צ 7552/17).
העתירה הוגשה עוד בשנת 2017 נגד גרירת הרגליים של המדינה בבדיקת בקשות המקלט של הדארפורים בישראל. העותרים טענו כי היות ויש קושי לחייב את שר הפנים להכריע בבקשות המקלט בזמן קצוב, הרי שהסעד הראוי במקרה זה הוא הענקת המעמד של תושבות זמנית לכל אותם מבקשי מקלט – אותו מעמד שניתן בסופו של דבר לפליטים מוכרים.
לאחר מספר דיונים בביהמ"ש, ולאחר שבג"צ הוציא צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא יתקבל הסעד המבוקש, ניתן היום פסק הדין בעתירה מטעם הנשיאה כב' השופטת אסתר חיות.
הנשיאה קבעה כי המדינה הפרה של החובה המנהלית להכריע בבקשות אלה במהירות הראויה, וקראה לכך "גרירת רגליים". הנשיאה צינה כי לא ניתן להמשיך ולהתבסס על טענת חוסר הוודאות בנוגע למצב בסודן כנימוק להפסקת הטיפול בבקשות המקלט, שכן גם בהינתן כינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לסודן תידרש הכרעה בבקשות המקלט וההמתנה להתפתחויות במישור זה אינה מצדיקה את ההימנעות מטיפול בבקשות אלה.
אשר לעובדה ששר הפנים העניק מעמד של תושבות לחלק קטן בלבד מהדארפורים עד היום, קבע ביהמ"ש העליון כי קיים חשש כי הקריטריונים עוצבו באופן זה בעיקר כדי לעמוד במכסת הרישיונות שנקבעה מראש על ידי הדרג המדיני… וזאת חלף קביעת קריטריונים שיבטיחו כי הרישיונות יוענקו למבקשי המקלט שצרכיהם ההומניטאריים הם המשמעותיים ביותר, והתנהלות זו מעלה חשש לכך שהרישיונות הוענקו על בסיס הבחנה בלתי רלוונטית.
לאחר הקביעה המפורשת שנפל פגם בהתנהלות המדינה, קבע ביהמ"ש העליון לגבי הסעד, כי יש לקבל את הסעד שביקש עו"ד ורשה בעתירתו, לאחר פרק זמן קצר שקבע למדינה להכריע ולקבוע מתווה מתאים.
ביהמ"ש העליון הורה למדינה לפעול באחת הדרכים הבאות עד ליום 30.12.21: קביעת מדיניות עקרונית לצורך הכרעה בבקשות המקלט; הכרעה פרטנית בבקשות בלא שתגובש מדיניות שכזו; הענקת מעמד מטעמים הומניטאריים; או גיבוש מתווה שיאפשר את יציאתם של מבקשי המקלט מישראל – לרבות חזרתם לסודן – מרצון או בכפוף לבחינת בקשות מקלט פרטניות
ביהמ"ש קבע כי ככל שעד ליום 30.12.21 לא יימצא ולא ייושם פתרון כאמור, יש להבטיח כי יינתן מענה לנזק העיקרי הנובע מהשיהוי המנהלי – הותרתם של מבקשי המקלט ב"ערפל נורמטיבי" ללא מארג זכויות בסיסיות, ולכן הורה על מתן תושבות זמנית מסוג א/5, הכוללת ת"ז ישראלית וזכויות סוציאליות מלאות.
ביהמ"ש ציין במפורש כי סעד זה אינו נועד לשמש תרופה לאפשרות שהמדינה לא תעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו לה, אלא ליתן מענה לנזקים שנגרמו ונגרמים למבקשי המקלט והוא "מהווה סעד העומד בפני עצמו, אשר נגזר מהצו על תנאי שהוצא ביחס לעתירה השנייה".
עו"ד תומר ורשה, שהגיש את העתירה בשם קהילת הדארפורים בישראל, מסר היום:
"זהו יום מוצלח ביותר עבור זכויות האדם בישראל ומבקשי המקלט מדארפור בפרט. גם שר הפנים כפוף לחוק, וביהמ"ש העליון קבע היום במפורש כי לא ניתן לעשות שימוש לרעה בסמכות ולהימנע משך שנים רבות מהכרעה בבקשות מקלט, תוך כדי פגיעה קשה במבקשים, ותוך גרימת חוסר ודאות וערפל נורמטיבי.
לא מדובר בשינוי מדיניות ההגירה של ישראל ולא בפתיחת הגבולות, אלא במענה ראוי למחדל מתמשך של מדינת ישראל שמצד אחד חתומה על אמנת הפליטים אך מצד שני מסמסה את כל הבקשות המוצדקות מטעמיה שלה.
ביהמ"ש העניק למדינה אפשרות למצוא פתרון בתוך פרק זמן קצר, שאם לא כן יוענק המעמד. מדובר באימוץ מלא של הסעד שביקשנו וביישום נכון של שיטת המקל והגזר.
ניהלנו הליך חמש שנים תמימות אבל התוצאה הגיעה והיא שמה קץ לעינוי דין שאסור היה לקבל. אנו מודים לביהמ"ש העליון ששב והראה שגם אם טחנות הצדק טוחנות לאט, הן עדיין פועלות היטב".
19/2/24 אשרת עבודה מסוג ב/1 לאחר כשנתיים ללא אשרה בישראל
א' הישראלי ול' ההונגרי הכירו בארץ בזמן של' למד באוניברסיטה בישראל. ל' איבד את אשרת הסטודנט שלו בשל טעות בירוקרטית והתבקש לצאת מישראל תוך 14
