מושגים חשובים
ידועים בציבור – בני זוג המקיימים חיים משותפים, אך אינם נשואים זה לזה.
הליך מדורג – הליך של מספר שלבים מרגע אישור הבקשה המוגשת אל משרד הפנים ועד למתן מעמד קבע לבן הזוג הזר.
בדיקת כנות קשר – בדיקה שעורך משרד הפנים על מנת לוודא כי הקשר בין בני זוג הוא קשר כן ואמיתי ואין מדובר בקשר פיקטיבי, שכל מטרתו היא קבלת מעמד.
מרכז חיים בישראל – בדיקה שתפקידה להראות האם רוב זיקותיו של האדם הן לישראל.
ראיון זוגי – ראיון שנערך לכל אחד מבני הזוג בנפרד, במהלכו הם נשאלים שאלות על חייהם המשותפים וכן, שאלות כדי לבדוק את רמת מעורבותו של כל אחד מהם בחייו שלך השני.
הגישה הנוהגת במדינת ישראל, היא שלאזרחי המדינה הזכות לבחור בני זוג כרצונם וכן הזכות לנהל מערכת יחסים זוגית עם בחירי לבם במדינת ישראל. אין מדובר אך ורק בבני זוג נשואים, אלא גם בבני זוג ידועים בציבור*. חשוב להבהיר, כי אפשרות זאת לקבלת מעמד של בן/ בת זוג של אזרח ישראלי חלה גם על בני זוג מאותו מין.
קבלת המעמד אינה מתבצעת באופן אוטומטי עם הצהרה בדבר הזוגיות, אלא אך לאחר הליך של מספר שלבים במשרד הפנים: ההליך המדורג*. בעוד הליך מדורג של בני זוג נשואים נמשך כארבע שנים, כאשר מדובר בבני זוג ידועים בציבור ההליך ארוך יותר ומשכו – כשבע שנים.
שלב 1 – אמנם באופן רשמי מתחיל תהליך הסדרת המעמד עם הגשת בקשה אל משרד הפנים, אך בפועל מתחיל ההליך עוד לפני כן. על הבקשה שמוגשת למשרד הפנים לעמוד בדרישות ובנהלים של משרד הפנים ויש לצרף אליה מסמכים רלוונטיים. כבר בשלב זה, חשוב ליווי של עורך דין מנוסה, שידע להנחות את בני הזוג, יוכל למנוע מהם עגמת נפש ולהקל על ההתמודדות קשה עם הבירוקרטיה המקיפה הכרוכה בהליך זה.
שלב 2 – לאחר הגשת הבקשה עורך משרד הפנים בדיקה מקיפה ומעמיקה, הכוללת ראיון זוגי*, שמטרתו לבדוק את כנות הקשר* ומשכו, את קיום מרכז חיים* משותף בישראל וכן, את העדר מניעה ביטחונית או פלילית לאישור הבקשה. עורך דין מורשה להיות נוכח בראיונות של שני בני הזוג ולעתים, קרובות נוכחותו הכרחית שם לצורך שמירה על זכויותיהם ועל מנת לוודא כי הראיון תועד כהלכה.
שלב 3 – במידה ומשרד הפנים משתכנע כי מדובר בקשר זוגי כן ואמיתי מתחיל ההליך המדורג וניתנת לבן הזוג הזר אשרת עבודה למשך שנה [לעתים, במקרים של ספק, מותנה הדבר בהפקדת ערבות].
שלב 4 – ההליך המדורג: על בני הזוג להגיע אל משרד הפנים כל שנה לצורך בדיקה מחודשת של הקשר, הכוללת הגשת מסמכים רלוונטיים וראיון זוגי. כל שנה מאריך משרד הפנים את אשרת העבודה של בן הזוג הזר למשך שנה נוספת – 3 שנים בסך הכל.
שלב 5 – לאחר שלוש שנים באשרת עבודה משודרג מעמדו של בן הזוג הזר והוא מקבל מעמד של תושב ארעי. רשיון ישיבה זה מקנה לבן הזוג הזר, בנוסף לאישור עבודה, גם זכויות סוציאליות. על בני הזוג להמשיך ולהגיע אל משרד הפנים כל שנה לצורך בדיקה מחודשת של הקשר, הכוללת הגשת מסמכים רלוונטיים וראיון זוגי, כאשר רישיון לישיבת קבע של בן הזוג הזר מוארך בשנה נוספת – 4 שנים בסך הכל.
שלב 6 – בתום התקופה האמורה יכולים בני זוג להגיש בקשה לקבלת רשיון לישיבת קבע בישראל עבור בן הזוג הזר.
במהלך הגשת הבקשה ובהמשך ההליך המדורג עלולים לעלות קשיים רבים ובלתי צפויים: אי צירוף מסמכים נדרשים; העדר יכולת להשיגם; קביעה של משרד הפנים כי הקשר הינו פיקטיבי, למרות הוכחות שמובאות לכנותו; סירוב לאפשר לבני הזוג להתחיל את ההליך וקביעה כי קשרם אינו עולה לכדי קשר של ידועים בציבור; טענה כי קיימות סתירות בראיונותיהם של בני הזוג, אשר מצביעות על חוסר מעורבותם אחד בחיי השני ועוד.
במידה ולא מצליחים בני הזוג לשכנע את משרד הפנים בכנות הקשר שביניהם – מסורבת בקשתם ותיקם במשרד הפנים נסגר. לעתים קרובות, נובע הדבר מהעדר הכנה והכוונה נכונות ולעתים מחוסר מודעות וידע של בני הזוג לזכויותיהם וחובותיהם במהלך ההליך. מצב כזה מחייב כבר פניה לערכאות משפטיות, ובדרך כלל כרוך בעגמת נפש, מתחים וכמובן עלויות כספיות.
מכאן, החשיבות בליווי עורך דין מנוסה ומקצועי, הבקיא במטריה, שידע להנחות את בני הזוג החל משלב הכנת הבקשה וצירוף מסמכים נכונים או התמודדות עם העדרם, דרך הכנה יסודית לראיונות ולצפוי להם, ליווי לראיונות עצמם ועד להגשת ערר או אף פניה לערכאות, במידת הצורך.
למרבה הצער, פעמים רבות העדר הכוונה וליווי נכונים עלולים לגרום לדחיית הבקשה וכך קורה שבקשות של בני זוג לקבלת מעמד מכוח זוגיותם נדחות על ידי משרד הפנים מסיבות בלתי מוצדקות. במקרים אלו מוצאים עצמם בני הזוג אל מול מציאות קשה וגורלית עבורם, לפיה מצווה משרד הפנים לבן הזוג הזר לעזוב את ישראל תוך זמן קצר.
משרדנו הצליח פעמים רבות לשנות החלטות של משרד הפנים בשלבים שונים, להראות כי החלטה ראשונית הייתה שגויה ביסודה ואינה יכולה לעמוד וגרם לכך, שבן הזוג הזר קיבל מעמד בישראל.
