אשרות עבודה

בקשה הומניטרית

יש לנו היתר, מה עכשיו?

אדם בעל היתר להעסקת עובד זר, רשאי להעסיק עובד, הן על ידי הזמנת עובד חדש מחו"ל באמצעות חברות הסיעוד, והן על ידי השמה של עובדי סיעוד המצויים בישראל.

המחוקק הגביל את שהותם של עובדי הסיעוד בישראל לתקופה של עד 5 שנים, וכן מאפשר לעובדים הנמצאים בישראל בשנתם החמישית לעבוד כמטפלים מחליפים למטפלים קיימים היוצאים לחופשת מולדת במהלך שנה זאת.

אולם, מציאות החיים מלמדת כי משפחות רבות מעדיפות עובד סיעודי שכבר נמצא בארץ ושאין צורך להביאו מחו"ל, דובר עברית, מעורה במנטליות הישראלית והצרכים המיוחדים של תחום הסיעוד. פעמים רבות אף יעדיפו בני משפחת המטופל עובד סיעודי ותיק בעקבות המלצה ממטופל אחר או היכרות אישית, לאחר שתבחן אותו בתקופת ניסיון, מאשר להביא ארצה עובד חדש, שלא ניתן לדעת מראש את מידת התאמתו למטופל.

כאן מתעוררת הבעיה, שכן לא אחת עובדים אלו שוהים מעבר למכסת השנים הקבועה בחוק, אולם ישנו צורך ממשי בהעסקתם, הן לאור טיבם כמטפלים והן לאור נסיבות הומניטריות או אישיות המתקיימות אצל המטופל, המצריכות את המשך העסקתו של מטפל מסוים.

בהתאם לכך, ולאחר שעתירות רבות לבתי המשפט הובילו לקביעות חוזרות ונשנות כי יש מקום – במקרים המתאימים – להעדיף את טובת המטופל הסיעודי, תיקן המחוקק את החוק וקבע חריג לכלל המאפשר את העסקתם של עובדי סיעוד מעבר למכסת 63 החודשים הקבועה.

תיקון מס' 32 לחוק הכניסה לישראל משנת 2018 יצר מהפכה מזיקה של ממש בתחום הסיעוד וקבע שורה של תנאים לצרוך בחינת בקשה להארכת אשרתו של מטפל מעבר למכסת 63 החודשים.

משפחות רבות מוצאות מטפלים סיעודיים שלכאורה עומדים בהוראות החוק אבל עדיין מוצאים עצמם נדחים בועדת רשות האוכלוסין. עבורם אנו מציעים פתרון משפטי שמוכיח את עצמו פעם אחר פעם.

מצד שני, משפחות רבות מתקשות לאתר מטפלים חוקיים ומצליחות לאתר רק מטפלים שאינם עומדים בהוראות החוק, אבל גם להם אנו מציעים פתרון – קראו כאן

בקשה הומניטרית לסיעוד בתנאי החוק:

  • על הבקשה להיות מוגשת תוך 120 ימים (או 150 ימים במקרה של "נכים קשים" מתחת לגיל פרישה) מיום העסקתו החוקי האחרון של המטפל.
  • המטפל עבד במהלך שנותיו בישראל אצל מטופל סיעודי לפחות שנתיים רצופות.
  • המטפל סיים את תקופת העסקתו האחרונה בשל פטירת המטופל או מעבר קבוע של המטופל למוסד סיעוד .
  • בעת הגשת הבקשה המטפל אינו שוהה בישראל למעלה מ-8 שנים.
  • לא התקבלה החלטה קודמת להארכת אשרת המטפל מעבר ל-63 חודשים עבור המטפל בידי מטופל אחר.

חשוב להדגיש, כי עמידה בתנאים אלו אינה מבטיחה את אישור הבקשה, אלא רק את בחינתה בידי הוועדה המייעצת. לפיכך, ישנה חשיבות רבה להגיש את הבקשה בצורה מסודרת ולאחר קבלת ייעוץ מתאים.

למשרדנו ניסיון רב, בניהול הליכים משפטיים עבור לקוחות שבקשותיהם נדחו בידי הוועדה,  ובמקרים רבים הצלחנו, לאחר ניהול הליך מדויק ונכון, להשיב את הבקשות לבחינה חוזרת בוועדה ואף לאשרן וזאת לאור ניסיוננו העשיר בתחום והיכולת לאתר פגמים בהליך קבלת ההחלטות.

  • ע' ב' – קשישה בת 93, לאחר שמשרד הפנים דחה את בקשתה בהחלטה גורפת בשנת 2018, משרדנו עתר כנגד ההחלטה עד לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את טענתנו כי נפל פגם מהותי בדחייה באופן זה, והורה להשיב את עניינה לבחינת הוועדה. לאחר שהבקשה הושבה לוועדה, אושרה הבקשה.
  • ס' ק', ניצולת שואה כבת 91 נדחתה בוועדה, ולאחר שהמשפחה הגישה ערר באופן עצמאי על ההחלטה, ניתן פסק דין בהסכמת בני המשפחה, אשר לא היו מודעים להשלכות הקשות של ההסכמה כיוון של היו מיוצגים. בסמוך לכך הבינו בני המשפחה את טעותם, וכי לא ניתן יהיה למצוא תחליף למטפלת הנוכחית ופנו אל משרדנו לסיוע. משרדנו נקט בהליכים אשר הגיעו עד לבית המשפט העליון, עד אשר משרד הפנים השכיל והחליט לבחון מחדש את בקשתה, בעצת בית המשפט העליון.
  • א' ד' קשישה בת 88, אשר נדחתה בידי הוועדה. משרדנו פעל מיד לתקוף את ההחלטה בבית הדין ולהבטיח בצו את הישארותה של המטפלת. עם קבלת מלוא החומרים במסגרת ההליך המשפטי, משרדנו עלה על מס' פגמים מהותיים שנפלו בהחלטה ובית הדין הורה על השבת בקשתה לבחינה מחודשת וביטל את ההחלטה הקודמת.
  • ח' ב' – קשיש בן 88 אשר הוועדה דחתה את בקשתו. בני המשפחה הגישו ערר לבית הדין בעצמם, היות ואחת מבנותיו הינה פרקליטה. עם זאת, לאחר הגשת הערר פנתה בינו של ח' אל משרדנו מתוך הבנה כי יש צורך במומחיות ייחודית לתחום. עם נטילת התיק משרדנו דאג להוציא צו ביניים בהול לצורך הבטחת הישארותו של מהטפל לצדו של ח' לאורך ההליך, ללא תלות בהתמשכות ההליך. כמו כן, עם קבלת החומרים ממשרד הפנים, איתרנו פגמים שנפלו במסגרת ההליך והפננו למקרים נוספים בהם פגמים דומים הובילו לביטול ההחלטה, וזאת לאור ניסיוננו העשיר והידע הרב שהצטבר. בסופו של הליך, ההחלטה בוטלה והבקשה הושבה לבחינה חוזרת בפני הוועדה.

כמו כן, יצוין כי המחוקק קבע כי עבור "נכים קשים" שטרם הגיעו לגיל הפרישה, התנאי היחיד שיש לעמוד בו לצרוך בחינת הבקשה, הינו כי המטפל אינו שוהה בישראל למעלה מ-13 שנים.

לקבוצה זו משתייכים:

  • מטופל סיעודי הזכאי לקצבת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור של 188% לפחות;
  • נכה צה"ל או נפגע פעולת איבה שהוכר כנכה סיעודי בדרגת נכות 100% מיוחדת;
  • ילד נכה הזכאי לקצבת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור של 188% לפחות;
  • מי שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בו כמטופל סיעודי עקב פגיעה בעבודה, כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, והוא תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היום-יום;

כאמור, למשרדנו הניסיון והידע הנרחב ביותר בתחום הסיעוד בישראל, ואף בהתאם לעתירות והליכים משפטיים בהם נקטנו במהלך השנים, תוקן החוק והמחוקק הסדיר את האפשרות להעסקת עובדים מעבר למכסת 63 החודשים, וכן נקבעו הלכות של בית המשפט העליון בתחום הסיעוד.

משרדנו הגיש בקשות הומניטריות רבות למשרד הפנים והצליח להאריך אשרותיהם של עובדי סיעוד זרים ולשמר את הטיפול הייחודי במטופלים הזקוקים לכך אנושות.

תהליך הגשת הבקשה הינו מורכב ואינו נגיש באופן ברור. טעות בהבנת הדרישות/הקריטריונים ייתכן ועלולה לפגוע באפשרות של הארכת אשרתו של עובד הסיעוד הזר ולפגיעה בטיפול. לא אחת נתקלנו במקרים בהם בקשות, אשר הוגשו באמצעות הלשכות הפרטיות, הוגשו באופן לא מדויק או החסירו פרטים/טיעונים מהותיים, דבר אשר עלול להוביל לדחיית הבקשה. למשרדנו ניסיון רב ומוצלח בטיפול בבקשות הומניטריות מסוג זה. עורכי הדין במשרד הינם בעלי מקצועיות רבה בתחום, וביכולתם לקצר ככל הניתן את תהליך הבקשה שכרוכים בה ניירת רבה, ביורוקרטיה מסועפת הכל בשביל טובת המטופל.

להתרשמות נוספת, הנכם מוזמנים לצפות בהרצאותיו של עו"ד תומר ורשה בערוץ היוטיוב של המשרד, או לשמוע המלצות ממטופלים ובני משפחותיהם לקוחות המשרד , כאן.

בכל מקרה של ספק צרו קשר עם המשרד להדרכה ובחינה של התיק.

מעוניין במידע אודות בקשה הומניטרית
עו"ד עובדים סיעודיים
עו"ד עובדים סיעודיים