הסדרת מעמד מטעמים הומניטריים - Tomer Warsha

הסדרת מעמד מטעמים הומניטריים

ככלל, אזרח זר יכול לקבל מעמד בישראל רק במקרים מאד ספציפיים- לדוגמא אם יש לו בן/ת זוג ישראלי/ת או באשרת עבודה, לתקופה קצובה. עם זאת, קיים הליך נוסף להסדרת מעמד בישראל, מטעמים הומניטאריים, וכך ניתן לקבל בישראל אפילו תושבות קבע או אזרחות ישראלית.

משרד הפנים הקים ועדה מיוחדת, מעין “ועדת חריגים”, אשר תפקידה לבחון בקשות של זרים השוהים בישראל, ושאינם זכאים לקבל מעמד מכח החוק, לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים.  ועדה זו מורכבת מנציגים של מספר משרדי ממשלה שונים, ונוסף על נציגי משרד הפנים יושבים בה  נציגי משרד הרווחה, הבריאות, החוץ, בטוח לאומי וכן נציגי לשכת הקשר (נתיב) והמשטרה.

הוועדה ההומניטרית עוסקת במקרים רבים ומגוונים, בגינם ניתן לפנות ולבקש מעמד, ואין מדובר ברשימה סגורה. מומלץ להתייעץ עם עו”ד המתמחה בתחום, האם יש מקום להגשת בקשה, בהתאם לנסיבות הפרטניות של כל אחד.

כך למשל, אזרח זר השוהה בישראל שהינו אב לילד ישראלי, אך אינו נמצא כיום בקשר זוגי עם אמו של הילד, אינו זכאי לקבל מעמד בישראל מכח החוק, אולם הוא יכול לפנות ולבקש להסדיר מעמדו בישראל מטעמים הומניטריים, כך שיוכל להמשיך ולחיות בישראל לצד ילדו. גם זרים אחרים, בהתאם לנסיבותיהם השונות, קורותיהם ומצבם הרפואי – בין אם בטרם הגיעו לישראל ובין אם לאחר הגעתם ארצה, יכולים לבקש להסדיר מעמדם.

עם הגשת הבקשה ההומניטרית בלשכות משרד הפנים נערך למבקש ראיון והוא נשאל שאלות שונות בדבר קורותיו ונסיבותיו ההומניטאריות,  בגינן הוא מבקש לקבל מעמד.

קיימת חשיבות רבה לליווי משפטי ונוכחות עו”ד כבר בשלב זה של הגשת הבקשה והראיון, שכן המבקש אינו נוכח בדיון שמקיימת הוועדה הבינמשרדית בעניינו, והיא מקבלת החלטה על סמך הראיון שנערך לו והמסמכים שצירף לבקשה; לפיכך, חשוב להביא בפני הוועדה את כל המידע הרלוונטי לשם קבלת ההחלטה, ולוודא כי הדברים אף נמסרים ומתועדים בראיון כהלכה, וכי ניתנו והובאו הדגשים המתאימים. מעבר לכך, רק עו”ד המתמחה בתחום, יודע אילו החלטות קיבלה הועדה בעבר, אילו תקדימים קיימים, אילו טעמים וטענות משפטיות יש להדגיש בפני הועדה, מעבר לסיפור העובדתי של הפונה, בכדי לשפר הסיכויים שהבקשה תתקבל.

פעמים רבות משרד הפנים דוחה בקשות הומניטריות על הסף, מבלי להביאן לדיון בפני הוועדה הבינמשרדית, וייצוג משפטי יכול פעמים רבות למנוע ולשנות החלטה ראשונית זו, ולהביא לקיומו של דיון פרטני בבקשה בפני הוועדה.

אף בהמשך יש חשיבות לייצוג המשפטי, שכן פעמים רבות הסדרת המעמד באפיק ההומניטרי מתעכבת ואורכת זמן רב. לא אחת מתברר כי הוועדה לא התייחסה בהחלטתה לכל הטעמים ההומניטריים, ולעיתים נדרשים הליכים משפטיים בענין זה, ועמידה דווקנית על קיום הוראות הדין.

כך למשל, מי שהגיעה לישראל כקטינה, לבדה, לאחר טרגדיות רבות שפקדו אותה בחייה הקצרים, שהגיעה למשרדנו לאחר כחמש שנות שהיה בישראל, ללא מעמד.  היא הגישה בקשה הומניטרית, אולם משך חודשים רבים הבקשה כלל לא נבחנה על ידי משרד הפנים; עתרנו בשמה לבית המשפט כנגד המחדל, ובית המשפט הורה למשרד הפנים לבחון הבקשה. הבקשה נדחתה על הסף מבלי שהועברה לועדה ההומניטרית, ולאחר דיונים נוספים בבית המשפט, הורה בית המשפט כי יש להעביר בקשתה לבחינה פרטנית בפני הוועדה ההומניטרית, תוך שהוא מורה כי עד לקבלת החלטה סופית בעניינה, על משרד הפנים לתת לה ת”ז ישראלית (א/5).

בענין אחר המשרד מייצג אזרח ברית המועצות לשעבר, שהגיע לישראל בשנות התשעים של המאה הקודמת, לבקר את משפחתו הישראלית עם דרכון בריה”מ.  בינתים התפרקה בריה”מ, והוא נותר ללא אזרחות מחד, וללא מעמד ואפשרות לצאת מישראל מאידך; סיפור חייו מעלה טעמים הומניטריים נוספים רבים, ולאחר שהגשנו בקשה הומניטרית בשמו, ניתן לו בשלב זה רשיון עבודה, ולראשונה לאחר כ- 15 שנות שהייה בישראל וחשש מתמיד מפני מעצר, כיום מעמדו מוסדר; עניינו עודנו בטיפול, שכן בעקבות עתירות שהגשנו בשמו לבית המשפט, הורה בית המשפט למשרד הפנים לשוב ולבחון בקשתו ההומניטרית ולהתייחס לכל טענותיו.

 

 

Tomer Warsha